<h1>חוקות הדיינים סימן רל"ט</h1>
<h2>דף י:</h2>
כל השטרות שנעשו בערכאות של גוים דהיינו בדייני אומות העולם שהמלך צוה שידונו עפ"י אנשי אותו מקום ואותם הדיינים החתומים בהם אעפ"י שהמוכר והלוקח או המלוה והלוה הם ישראלים הרי הם כשרים משום דדינא דמלכותא דינא וכיון שהמלך צוה מה שיהי' קיים בכל עת שיעשו אלו הדיינים ה"ז קיים אפילו על הישראלים דהיינו כיון שיש עליהם אימת מלך לא היו חותמין אלא בדבר שהוא אמת ולפי זה אפילו שטר מחילה וכ"ש שטר מכירה או הלואה הרי אלו כשרים אבל גיטי נשים ושיחרורי עבדים הרי אלו פסולים לפי שאינן בתורת גיטין וקידושין כך מפורש במס' גיטין בפ"ק. ויש מי שאומר דבשטר מתנה דכל הענין תלוי בשטר ודאי דאין הגוים נאמנים אלא [היכי ד]הו"ל כשטר מכר או כשטר מלוה משום דעל יד נתינת המעות קנה אותו קרקע או שנשתעבד לוה למלוה והשטר שגוים חתומים בו אינו אלא לראיה בעלמא כך פסקו הגאונים ז"ל, אבל הר"א בר דוד ז"ל כתב בפירושיו דכל זמן שיש שמות מובהקים כלומר שהוא ידוע שהם שמות של גוים ויודעין ודאי שהם גוים אפילו גיטי נשים כשרים משום דלא לתת לה אותו גט אלא בפני עדים ישראלים כתבוהו וכיון שנתנו לה בפני עדים כשרים ה"ז מתגרשת בו דעידי מסירה כרתי בין בגיטי נשים בין בשאר שטרות אפילו בשטר מתנה ואעפ"י שאין באותו שטר חתומים בו עדים ונתנו לה בפני עדים ה"ז כשר ובלבד שאותו שטר הוא כתוב בענין שאינו יכול להזדייף ולא להוסיף בו דברים אחרים ואין חותמין העדים על השטר אלא משום דחוששין שמא ימותו העדים או שמא ילכו למדינת הים ונמצא בעל השטר מפסיד שטרו כמו שמפורש במס' גיטין בפ"ק.
